הסכם יחסי ממון נועד להגדיר כיצד יחולקו נכסיהם של בני זוג נשוי עם סיום נישואיהם. ההסכם הקובע  הסדרים רכושיים אחרים מאלה שחלים על בני הזוג על פי חוק. הסכם ממון יכול למנוע מחלוקות רבות בזמן ניהול חיי המשפחה  ויכול למנוע מחלוקות רבות בזמן פרידה. לעיתים הסכם ממון יכול להשפיע על  אופן תקשורת, ניהול משברים והתנהלות כלכלית שוטפת.

הסכם ממון יוצר ודאות ושומר על מה שחשוב לנו ומוודא ששני בני הזוג לא יוצאים מקופחים מהקשר.

הסכם ממון יכול במקרים מסוימים להמשיך את הפעילות הכלכלית של אחד או שני בני הזוג ללא טלטלות רבות. לדוגמה ניהול נכון ותקין של חברה בע"מ או כל התארגנות כלכלית אחרת.​

הסכם ממון יכול להיות מאושר לפני הנישואין אצל נוטריון או בבתי המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לאחר הנישואין לא ניתן עוד לאשר את ההסכם בפני נוטריון ויש לאשר אותו בפני ערכאה שיפוטית מוסמכת. לגבי ידועים בציבור, אין חובה על פי חוק לאשר את ההסכם בפני גורם כלשהו וההסכם תקף בין בני הזוג מרגע חתימתו, אך לפעמים יש יתרון באישור ההסכם בפני ערכאה מוסכמת כדי לתת משנה תוקף להסכמות.

הסכם ממון אשר נערך ונחתם לפני הנישואין, יכול שיאומת על ידי בית משפט לענייני משפחה, בית דין דתי, או רשם הנישואין, כאמור לפי סעיף 2(ג) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1983, ולחלופין ע”י עורך דין שהינו נוטריון מוסמך, כאמור לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון.

על פי הפסיקה בישראל, נחשב הסכם הממון לחוזה ייחודי מסוגו וחזק יותר מכל הסכמה אחרת שמתבצעת בין בני הזוג

 נוטריון אשר הוא גם עורך דין. יכול לייעץ לבני הזוג בדבר תוכנו של הסכם הממון והשלכותיו, דבר שאינו אפשרי בבית משפט (המוסמך לאשרו, או לסרב לכך).

הסכם ממון לאחר נישואין ניתן לאשר רק בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הדתי (לגבי בני זוג ששניהם יהודים יבוצע בבית הדין הרבני)..